האורגים 16, אשדוד

pazit@p-v.co.il

052-4611123 08-9571726
התקשרו לקביעת פגישת ייעוץ

מעוניינים בקבלת יעוץ מקצועי ?  צרו קשר עכשיו!

לשון הרע:

פרסום אמירה פוגענית אין בה, לבדה, כדי להוות עבירה על חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965.

החוק קובע בצורה מפורשת את התנאים לקיומה של עברת לשון הרע, והם נועדו לאזן בין חופש הביטוי לבין שמירה על שם טוב, שכן קביעה כי אמירה מסוימת מהווה לשון הרע משמעותה הגבלת חופש הביטוי שהינו עקרון חשוב ובסיסי במדינה דמוקרטית.

בעידן הרשתות החברתיות בו אנו חיים, כאשר כל אדם יכול לגשת למחשב ומקלדת ולכתוב ולפרסם כל העולה על רוחו, חשוב להכיר את עמדת המשפט הישראלי בעניין לשון הרע.

החוק קובע כי כל אמירה שיש בה כדי לפגוע בשמו הטוב של אדם מהווה לשון הרע. אולם, על מנת לבסס עילת תביעה, נדרש להוכיח גם את פרסומה ברבים.

החוק קובע כי נפגע יכול לתבוע פיצויים בעקבות נזק מוכח שנגרם לו וגם פיצוי ללא הוכחת נזק.

הפיצוי ללא הוכחת נזק עומד על סך של 50,000 ₪, ואם יוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, יוכפל הסכום.

לנתבע עומדות מס' הגנות מפני תביעת לשון הרע הקבועות בחוק:

הגנת "אמת דיברתי" – על הנתבע להוכיח את האמת בפרסום ואת העניין הציבורי שעורר הפרסום.

הגנת פרסום מותר – על הנתבע להוכיח כי הפרסום הינו חלק מרשימת הפרסומים הקבועה בחוק, שעל אף שהם מכילים לשון הרע ובעלי פוטנציאל לפגוע הם לא ייפסלו והמפרסם לא יואשם בהוצאת לשון הרע.

הגנת תום הלב – על הנתבע להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב באחת מהנסיבות הקבועות בחוק.

2all בניית אתרים